חושבים פעם מדוע כמה מבוגרים נראים סוגרים את עצמם למעטה רגשית כאשר הם חשים קרבה רגשית? זה קורה לא אחת, ואני רואה את זה אצל הרבה חברים ומהחוויות האישיות שלי. לעיתים קרובות, השורש של התופעה הזו מתחיל כבר בילדות. כאשר גדלים בסביבה שבה ההורים קרים או לא זמינים רגשית—אם בגלל לחצים, כאב נפשי שלהם עצמם, או חינוך רגשי חסר—יש סיכוי גבוה שהדפוסים הללו ימשיכו גם לבגרות. היום, אשתף שבע התנהגויות נפוצות שמתפתחות לעיתים קרובות אצל מי שגדל עם הורים רגשית לא זמינים.
קשיים בהקשרים עמוקים
אחת ההתנהגויות הראשונות שאני מבחינה בהן אצל מבוגרים שהיו להם הורים רגשית רחוקים היא הקושי להקים אינטימיות אמיתית במערכות יחסים. הם עשויים להיות חברותיים ונחמדים בחוץ, אך rarely allow people to see their genuine emotions. מחקרים מה-APA מדגישים כי חוויות בילדות משפיעות בצורה ניכרת על היכולת שלנו לבטוח וליצור קשרים. אם דוגמאות האהבה והטיפול הראשונות שלך היו חסרות, אתה עלול להמשיך לתהות אם ניתן לסמוך על מישהו.
השאלות צפות: "מה אם הם יעזבו? מה אם אני זקוק יותר מדי?" הסבב של חוסר הוודאות יכולה להוביל אותך לשמור אנשים ממך במרחק יד. עם הזמן, בדידות עשויה להרגיש קלה יותר מאשר סיכון לאכזבה נוספת.
התמודדות עם אמון
כשילדים חווים חוסר רגש מההורים, הם עלולים לפתח פוביות למחויבות ולהתקרבות למבוגרים אחרים. הם עשויים להרגיש כי אינטימיות מקרבת אותם לסיכון של פגיעה. זה יכול להוביל להרגשת בידוד ולחצים רגשיים שהופכים את האינטראקציות החיוביות למאתגרות יותר. כל ההרגשה היא שמדובר במאבק מתמשך.
פחד מהיחשפות
מוזר מאוד: הרצון לקרבה אך הפחד להיחשף. כאשר ההורים דוחים את הצרכים הרגשיים של הילד, הילד לומד שהטוב ביותר זה לשמור הכל סגור. גם כבוגר, הבעת פגיעות יכולה לגרום לפאניקה או לחרדה. נתונים מה-NIMH מצביעים על כך שחוסר טיפול רגשי בילדות יכול להוביל לעלייה בחרדות ודיכאונות בהמשך החיים. אני רואה את זה כל הזמן: אנשים מנסים לנהל חרדות על ידי הצגת חזות מציאותית, בעוד בפנים הם רוצים לשתף מישהו.
חסימת שיחות רגשיות
הפחד מהיחשפות יכול להופיע בדרכים שונות: הימנעות משיחות “לב ללב”, שינוי הנושא כאשר דברים מגיעים למקום רגיש, או הפחתת תחושות אישיות. בסופו של דבר, אנשים שסובלים מהתנהגות זו עשויים להיכנס לקטגוריה של "חזקים" כי הם לעיתים רחוקות מתלוננים או בוכים, אך בעצם הם עשויים לחלום על הרשות להוציא את כל הכאב.
העדפה להסתגרות עצמית
לעיתים, היעדרות רגשית מההורים יכולה להוביל למצב רוח של בדידות בילדים, גם אם הם נראים חברותיים בעבודה או באירועים חברתיים. הקרבה האמיתית עלולה לעורר זכרונות מהזנחה בילדות. אני זוכרת תקופה מאתגרת לאחר הגירושים שלי, כשראיתי את עצמי כל כך רגילה להתמודד עם הכל לבד, שהרגשת עזרה מחברים הייתה כמעט לא טבעית.
אם גדלת לבד רגשית, יכול להיות שתאמין שבקשת תמיכה היא הזמנה לדחייה. כאן צריך לזכור: בידוד בריא יכול להיות נפלא. זו דרך להיטען ולהרהר. אבל אם אתה שם לב שאתה דוחף אנשים רחוק ברגע שהם מציעים טיפול, זה עשוי להיות סימן לכך שהכאב מהילדות משפיע על התפיסה שלך כמבוגר.
הכנסת עזרה לא זרה
יש משהו שלדעתי היה עוזר מאוד: סדנת אהבה ואינטימיות של רודה איונד. דרך התרגילים, התחברתי לשורשים של האמונות שהשאירו אותי מנותקת. זה עזר לי להבין שבידוד פעמים רבות נובע מהסיפורים הישנים שיש לנו על עצמנו ועל ערכנו. הסדנה לא פתרה הכל בשום אופן, אבל היא נתנה לי את הכלים לפרק כמה מהחומות שהקפתי את עצמי בהם.
יתר על המידה בקשרים
כשההורים לא נתנו חום רגשי, את עלולה להיות במצב שתשקלי את הכל הפוך. איך? על ידי כך שתשקיעי הכל כדי לשמור על עניין אחרים בך. אני רואה אצל כמה חברים: לקנות מתנות יקרות לבן הזוג שאינו בעדיפות, להוסיף התנצלות על בעיות שאינן באשמתם, או לשנות את כל חייהם סביב מישהו בשביל "להוכיח" את הערך שלך לאהבה.
הצורך לאישור חיצוני
מובן מאליו, אנשים שחוו פחות חום מההורים שלהם נוטים לפתח צורך לאישור חיצוני. הם עשויים לנסות להתחבר לכל מי שמראה כלפיהם תשומת לב; זה בדרך כלל נשמע כמו פגעו במערכת יחסים שלהם. בשל כך, קיים סיכון שהרגשים הללו יגרמו לדחייה נוספת ומנגנונים לא בריאים.
קושי בהבעת רגשות
אנחנו נתקלים בדעה רווחת שרגשות לא מעידים על חוזק או שהכעס אינו מקובל. לכך מתווספת החוויות עם הורים מרוחקים רגשית, דבר שעשוי לגרום למבוגרים שלא יודעים להביע רגשות. לפעמים, זה מתבטא במראה שטוח—לא גבוה ולא נמוך, פשוט נייטרלי. לפעמים, זה מתפרץ כמצבי רוח בלתי צפויים כי אגרנו הכל בפנים. אכן, כפי שמל אווין אומרת: "אנחנו חוזרים מה שלא תיקנו."
אחראים על העלמת רגשות
אם בילדותך למדת שאף אחד לא מקשיב או אכפת לו, יכול להיות שמעולם לא למדת כיצד להביע את רגשותיך בצורה בריאה. אתה עלול לאחסן שכבות של כאב בלתי מדובר, בלבול או פחד, פשוט כי אינך יודע כיצד לעלות אותם.
גישה של טיפול עצמי
הצעד הראשון? לאתר מקום בטוח אחד. אולי זה מטפל, קבוצת תמיכה או אפילו יומן אישי. לא ניתן להתמודד עם כל הרגשות בעת ובעונה אחת, לכן התחילו בלזהות את מה שאתה חווה בסיטואציות יומיומיות.
כללי אושר המהווים גם מדריך מושלם לחיים הטובים
חיפוש מתמיד לאישור
כאשר האישור הרגשי היה חסר, יתכן שאתה הופך למבוגר הרוצה לעתים קרובות אישור שאתה אהוב, רצוי, ועושה את מה שצריך. אין כאן אשמה—אף אחד לא לימד אותך לאשר את עצמך. כעת אתה עשוי לסמוך על משוב מתמיד, להקשות על קיום קשרים בריאים.
צעדים קטנים לשיפור עצמי
אם אתה מוצא את עצמך זקוק לעיתים קרובות לאישור, תנסה לקחת הפסקה ולשאול את עצמך: "האם נתתי לעצמי הכרה?" מערכת של חיפוש מתמיד לאישור יכולה להיות מתישה, אבל כאשר אתה לומד לאשר את עצמך, הדבר ישפיע על ערכך פנימית.
חזרה על דפוסים ישנים
אחד הדברים החשובים הוא הנטייה לחזור על דפוסי ילדות מבלי להבין זאת. גם אם ההורים שלך היו רגשית לא זמינים, ייתכן שתמשוך חברים או בני זוג שפועלים באותה צורה. ההיכרות יכולה להרגיש בטוחה, גם אם היא לא בריאה. כפי שאמרה גלנון דויל: "אנחנו יכולים לעשות דברים קשים." אחד הדברים הקשים הוא להכיר שהדבר שמאד הכאיב לנו בילדות (מרחק רגשי) עשוי להרגיש "נורמלי" כמבוגרים.
מודעות עצמית
לאחר מכן, יש להסתכל על מערכות היחסים שלך. האם הן משקפות את הניתוק שחווית בבית? האם אתה מגיב בהתנגדות לאותה צורה של סכסוך שההורים שלך התנהגו? אם כך, הגיע הזמן לסלול מסלול חדש. אינך יכול לשכתב את הילדות שלך, אבל אתה יכול לשנות במודע את הסייקל בהמשך.
שבע ההתנהגויות הללו לא מצביעות על תמונה קודרת. מדובר באפשרויות שיכולות לצוף מעבר הילדות שהייתה חסרה באכפתיות רגשית. זיהוי שלהן הוא למעשה הצעד הראשון לצמיחה.
היכולת שלך לזהות את הקשר בין ילדות למבוגרות היא מרשימה. זה קורה לא אחת, ואני רואה את זה אצל אנשים קרובים לי, וזה מדגיש כמה חשוב להבין את המקורות של התנהגויות רגשיות.
מדהים לראות איך החוויות בילדות משפיעות על ההתנהגות שלנו בבגרות. המאמר מצליח להציג את האמת הכואבת הזו בצורה כל כך מדויקת ומעוררת מחשבה.
היכולת שלך לזהות את הקשרים בין הילדות לבגרות חשובה מאוד. אני מסכים שבאחת התופעות הללו יש חשיבות רבה להבנה ולתהליך ריפוי אישי.
היכולת להבין איך חוויות הילדות משפיעות על הביטוי הרגשי בבגרות היא מרשימה. חשוב להעלות את המודעות לנושא הזה כדי לסייע לאנשים בתהליכי ריפוי והתפתחות.
ההבנה של איך סביבה משפחתית משפיעה על התפתחות רגשית היא קריטית, ואין לי ספק שהמאמר הזה יכול לסייע להרבה אנשים. חשוב לחשוף את הקשר הזה כדי לשפר יחסים עתידיים.
הניתוח שלך על השפעת הילדים על האישיות שלי הוא מעמיק ומדויק. באמת חשוב להבין את השורש של התנהגויות אלו כדי להתמודד עם זה בבגרות.