אם מישהו מעלה את שבעת הנושאים הללו בשיחה, ככל הנראה יש לו אישיות לא נעימה

נסו לדמיין את המפגשים עם אנשים שהשיחה איתם תמיד נגמרת בתחושת כבדות. האם שאלתם את עצמכם מדוע זה קורה? ישנה רשימה של נושאים מסוימים שעשויים לגרום לשיחה להפוך לא נעימה. במאמר הזה נעמוד על הנושאים הללו ונבחן כיצד הם משקפים צדדים לא נעימים באישיותם של אנשים. יש לקחת בחשבון שאי נוחות בשיחה לא תמיד משמעה שהאדם רע, אך הכרת הקווים האדומים הללו יכולה לעזור לנו לנהל אינטראקציות בריאות יותר.

התחלה עם תלונות על אחרים

כולנו שוכחים לפעמים שאנחנו לא מושלמים. יש ימים שבהם החברים או המשפחה מעצבנים אותנו, ורצון לנשום את התסכול הוא טבעי. אך יש הבדל משמעותי בין כאלה שמדברים על תסכולים לעיתים רחוקות לבין כאלו שמרבים לתלונן על אחרים. אם מישהו מציין באופן קבוע את פגםיהם של אחרים בשיחות, זה עשוי להעיד על אישיות לא נעימה.

אם תלונות יש להן נוסח קבוע

נושא התלונות יכול להראות כאילו הוא מדבר גם על הכישלונות האישיים של האדם עצמו. כשאדם מתמקד כל כך הרבה בשליליות של אחרים, זה מדליק נורה אדומה לגבי היכולת שלו להרגיש טוב עם עצמו. דיבורים כאלו לא רק מושכים את האווירה למטה, הם גם מעידים על חוסר היכולת לראות את הטוב באחרים. חשבו על כך: אם מישהו מפנה את האצבע לרעות של אחרים, ככל הנראה הוא לא עוצר כדי לבחון את התנהגותו.

סיפורי רכילות שאינם מרפים

רכילות היא נושא שכמעט כולם מתנסים בו, ומעטים מצליחים להימנע מזה לחלוטין. רכילות יכולה להרגיש כמו משחק חברתי, אך היא לא תמיד בריאה. אנשים שאוהבים לרכל בדרך כלל לא יהססו לקחת את הסיפורים הלא נכונים ולהפיץ אותם הלאה. החוויה האישית שלי עם קולגה שכזו, שתמיד יודעת את הסקופים הכי עדכניים בעבודה, גרמה לי לתחושת חוסר נוחות מתמשכת.

האם זה מקבע קונפליקטים?

אישיות כזו יכולה לייצר סביבה רעילה ולעודד תחרותיות בלתי נדרשת בין צוותים. בסופו של דבר, זה מערער את האמון בנושאים החיוניים שבין חברי הצוות. אם אדם ברוב השיחות שלו מדווח על רכילות, ייתכן שהגיע הזמן לשקול מחדש האם כדאי להאחז בקשרים אלו.

מריבות עבר שלעולם אינן נגמרות

בתחושה אישית, אם מישהו נשאר תקוע בתסכולים עבריים, זה משנה את האופן שבו הוא מקיים שיחות. אנשים שכועסים על דברי עבר כשברקע שיחותיהם מצביעים על איזשהו חלק כואב באישיותם. התמקדות מתמדת במריבות ובלבולים מהעבר יכולה להשפיע לרעה על מצבם הנפשי, ולהוביל להם ליותר בעיות בריאותיות מאשר רק רגשות שליליים.

כיצד לשחרר את העבר לצורך בריאות נפשית

אחיזת כעסים מדרדרת את איכות השיחות ומזיקה גם לבריאות הנפשית שלהן. צריך לחשוב איך יכולים להגיע לאיזון במפגשים וללמוד לשחרר את העבר. לא כל אחד יכול להיות שותף לייסורים הללו.

דיון בנושאים מעוררי מחלוקת

יש דברים מהותיים שחשוב לדון בהם, אך זה לא אומר שבכל הזדמנות צריך לעסוק בנושאים מעוררי מחלוקות. השיח הזה עשוי להיות יעיל כשמדובר על אנשים שמבינים את הרגישויות שכרוכות בו. חלק מהאנשים מרגישים צורך ליזום שיחות לפעמים כדי להשיג שלווה, אחרת הם יטיחו לעצמם נושאים קשים שמזיקים לאחרים.

מי אוהב את הכאב?

זה עניין של זיהוי אנשים שמבלבלים בין הבעת דעה לרצון ליצור קונפליקט. אם מישהו מתעקש למקד את השיחה בנושאים פוגעים או מגוונים, זה יכול להעיד על תכנים בעייתיים באישיותו. קווים אלו יכולים להיות בעייתיים, עוד הרבה מעבר לשיחה רגילה ואורך מסלול החיים.

גברים שאינם חייבים לאינטליגנציה חברתית מציגים לעיתים את 8 ההתנהגויות הללו מבלי להבין זאת

תחרותיות בשיחות

זיכרו את התזות הישנה – 'זוכרים את האדם הזה שכל שיחה איתו הפכה לתחרות? כל מאז שהזכרתם ספר או מתכון חדש, הייתה לו גרסה 'טובה יותר' לשתף? זהוא אינדיקטור לא נעים. תחרותיות כזו עלולה למנוע את החיוניות שיש בשיחה תומכת.

יכולת הקשבה או דחף להוכיח?

שיחה אמיתית מחייבת בהקשבה אמיתית. אם אתם נתקלים במישהו שלא מפסיק לנסות להכחיש את חווייתכם, רצוי לחשוב על סוג הקשר שאתם מקיימים. צריך לבחון האם זה נעים או מציק לשוחח עם אדם כזה, והאם תחרותיות זו חיונית להמשך הקשר או לא.

מפגשים והתנהלות סביב הישגים אישיים

אף אחד לא אמור להרגיש רע בביטוי הישגיו, אך כשנדמה כי האדם עסוק רק בעצמו זה הופך למיכשול שיווקי של אי נעים. אדם שמדבר על הישגים בלי כאב של אחרים יכול להיראות כאילו הוא מנסה לשדר 'אישיות כריזמטית'. לצערנו, זה הרבה יותר ממעיד על חוסר אמפתיה. כשנותנים בומבה של השגת בכורה, אנחנו לא רוצים להיות התומכים אלא הסבלנים.

איפה תם הקשבה?

אם הקשבה לא מתאפשרת והאדם ממשיך לשאול על הישגים, עלולים להיווצר לחצים מיותרים. ככל הנראה, חוסרים בתקשורת יכולים להשפיע על הקשבה ולהכחיש את מרחב השיחה الصحي.

בעיות אישיות וסבלנות מרוכזת

יש פעמים שבהן אנשים מעוניינים לשתף את בעיותיהם האישיות על מנת למצוא תמיכה. שיתוף בהול של ביטחון עצמי או מצוקות רגשיות עשוי להוביל להרגשה נעימה ולעזרה הדדית. מה קורה כשאדם שב וחי את טראומות חייו בשיחה?

כיצד למנוע תסכול מהשני?

שיח מדובר אך ורק על קשיים אישיים יכול ליצור תחושה של הצפה אצל השומע. עדיף להקפיד על שיח שיוויוני שיתמקד גם בשיתוף מרחבי иי שמחה והצלחה. אם החברים או הקרובים מוצאים את עצמם שואלים את עצמם אחרי כל שיחה 'האם אני באמת מסוגל להיות כאן או כל הזמן רק להקשיב?' אז יש כאן בעיה בפרספקטיבה.

שיחות הן בעלות חשיבות רבה, ועל המילים שלנו להוות מראה לאישיות שלנו. ככל שנשחרר את התוכן הבעייתי, ולא ננפח אותו ככלי לבדוק אישיות של אנשים, יבשות זורמות אל תוכן חיובי יותר. סוף כל סוף, חשוב לדבר בשפה של חיבורים, הבנה, ולמען תהליכי ריפוי. את כל זה ניתן להשיג בעבודה משותפת לתגובות ולהגיב כלפי עבר.