הרגלים סמויים שהמשפחות הבינוניות מאמצות כדי להיראות עשירות יותר ממה שהן באמת

Adina Friedmann

היום נדבר על תופעה מוכרת אך לעיתים מפתיעה: ההרגלים שהופכים משפחות בינוניות למי שנראות עשירות יותר ממה שהן באמת. בשוק הפיננסי, יש לא מעט אנשים שלדעתם, רכישת מוצרים יוקרתיים מדוגמת דיור, מייקל קורס, גוצ'י ואחרים תשפר את מעמדן החברתי. במיוחד כאשר מדובר בהוצאות כבדות כמו רכישת מכוניות יוקרתיות, הוצאות על מסיבות מפוארות או אפילו פיתוי להתחדש בטכנולוגיות עדכניות. המושג "לשמור על מראה" יכול להביא אנשים למצב שבו הם מוציאים כסף רב על דברים שאין להם באמת יכולת לשלם עבורם. חלק מההוצאות יכולות להיראות תמימות, אך כאשר מתבוננים לעומק, הם מצביעות על תופעה רחבה הרבה יותר.

בהמשך המשקלול הזה, נחשוף שבעה הרגלים שיכולים להוביל משפחות בינוניות להיראות עשירות יותר ממה שהן באמת. חשוב להבין שהשפעות של הרגלים אלו יכולות להמיט עונש על חיי היום-יום הכלכליים של משפחות אלו.

הרגל ראשון: רכישת פריטי יוקרה באשראי

קשה להתעלם מההרגשה של קנייה של מוצרי יוקרה. בין אם זה תיק של שאנל או חגורה של ארמני, הרבה משפחות מרגישות שברשותן מוצרים יוקרתיים ישנה תחושת ערך עצמי גבוה יותר. הבעיה מתחילה כאשר מדובר על קניות באשראי שיכולות להעמיס חוב גדול. איך זה קורה? קיימת נטייה לרכוש פריטים יוקרתיים מבלי לשלם במזומן. זה קורה כאשר בני הזוג נוטלים הלוואות לרכישת פריטים יוקרתיים תוך שהם מקבלים ריבית גבוהה.

מנגד, יש כאלה שמרגישים שכאשר הם כל כך מבלים בשיחות על מה שהם לובשים וכמה הם בילו על התיקים שקנו, הם רושמים לעצמם יתרון לסטטוס החברתי שלהם. היא אלמד שאני סיפרה לי שהיא מתמודדת עם את הבלבול – היא רוצה לקיים ממוצע של אמינות וגם לייצר הצלחה בעבודה.

התמודדות עם לחצים חברתיים

התמודדות עם לחצים חברתיים יכולה להרגיש כמו משא כבד. לכולנו יש את הרגעים בהם אנו מתמודדים עם הצורך לא להרגיש לבד. לדוגמה, אישה אחת סיפרה כי היא קנתה תיק בעד 2,000 שקלים, כשבעצם היא התכוונה להקדיש את הכסף לדברים חשובים יותר כמו חיסכון עתידי. החברות שאיתן היא חוצה התאימו לסטטוס שלה במשרד – צורך להכניס עצמם לתחושה של הצלחה אישית וקרמתית.

הרגל שני: החלפת מכוניות כל כמה שנים

מכוניות הן סמלי סטטוס בולטים. לעיתים קרובות אנחנו מזהים שהתניידות ברכב יוקרתי יכולה לשפר את היכולת שלנו להשתתף בטקסים חברתיים. הדבר הזה משקף את התחרות הנושאת בעוצמה בשכונה, במיוחד כאשר אדם אחד משנה את מכוניתו לרכב חדש יותר, ובתוך חודשים ספורים כל השכנים מחליפים גם הם לרכבים מהדגם היוקרתי.

לפי מחקרי סוציולוגיה, ניתן להבין שצורך זה יכול לגרום לאנשים לגלוש לתוך חובות ולמנוע מהם להרגיש בטוחים במצבם הפיננסי. במציאות, כאשר מכונית יוצאת מהניילונים שלה, היא מתחילה להפסיד מיידית מערכה, אך משפחות רבות אינן מתעכבות על כך. בן מייד אמר לי שהחלפת רכבים הפכה למאבק שקט בין השכנים שלו.

המרדף אחרי המראה החיצוני

במשפחות מסוימות קיימת תחושת עידוד להקפיץ את הרכב כדי לסמן הצלחה אישית. לאנשי מקצוע מרבים לתת הבעה באמצעות המראה החיצוני – רכב יוקרתי בחנייה. דבר זה יוצר לחצים חברתיים פנימיים לצד מחויבויות כלפי עצמם. אחת מהן סיפרה שהמכונית החדשה הייתה הכרחית רק כדי להיות מסוגלת להיראות בסדר עם השכנות.

הרגל שלישי: אירוח מפואר של מסיבות

לאחרונה, מסיבות מגוונות הפכו לנורמה במשפחות בינוניות כדי להראות שיש להם מקום חברתי משלהם. קיום מסיבות כיתה לילדים כמו גם חגיגות ימי הולדת עם אטרקציות מפתיעות כמו קסמים או פינות מתנות יוקרתיות הפכו לחלק מהסגנון החברתי. מדובר בביטוי של ניהנות אהבה וחיבה לעולם החברתי, אך מהצד הפיננסי זה מתגלגל להוצאות רבות.

המילים 'החיים היפים'

הגדרת 'החיים היפים' עבור חלק מההורים הפכה להיות אשליה רדודה שמשקפת חוויה לא אותנטית ונרחבת. הרבה הוצאות צריכות להיות מכוונות כלפי ערכים אישיים ואמתיים. בעידן של מדיה חברתית וביטוי עצמי דרך פוסטים, קיום המסיבות הללו יכול להגדיל את הלחץ הכלכלי בין ההורים. הם חשים צורך לדחוף את עצמם להפקות שקטות כשבעצם הוצאות סוף החודש מגיעות קשה במיוחד.

הרגל רביעי: שדרוג מכשירים ברגע שמשהו חדש יוצא

העולם בו אנו חיים מתבטא לא אחת בהכנסת טכנולוגיות חדשות. הרעיון שיש מכשירים חדשים לצורך קדימות וטיפוח המראה החיצוני הופך לאובססיה בקרב משפחות רבות. נחשוב רק על הטלפונים הניידים – לא מספיק שיש לנו טלפון טוב, אלא עלינו תמיד להתעדכן במה חדשני.

החובה להתחדש ללא סיבה מובהקת

לפעמים השדרוגים נכנסים לחיים שלנו בלי שנרגיש. אנשים צריכים לשאול את עצמם מהי הכוונה האמיתית לשדרוגים מרובים בשנה. אין סיבה אמיתית לשדרוגים כשבאמת אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם הצורך הזה. המודעות לפרעונות עלולים לגדול בזמן קצר וקשה, מה שמוביל להתייקרויות מרובות שאין להם הכוונה.

הרגל חמישי: קיום אורח חיים "אינסטגרם"

אין ספק שהמדיה החברתית השפיעה רבות על הדרך בהן אנחנו מציגים את חיינו. בתמונות הנשלחות מהצד יכולים להיכנס לדרמה של חוויות תוך כדי שהכסף מתחיל להיגמר. משפחות רבות חשות צורך לחיות חיים מושלמים ולפעמים מבלי להצליח לאזן את חייהם האמיתיים. לפעמים התמונות בכרטיס יכולה להיות אשליה ששוחקת ממך את הכוח. חברים לא פעם מראים חוויות בנופש נעים או במסעדות יוקרה, כל זה לא תמיד אומר שהם חיים במעמד הזה.

לחץ המסוגלות האמיתית

אחד הגורמים לחיים הללו Incase ברוח הזמן היא התחושה שהאצילות אינה מתיישבת עם האמת החברתית שלנו. מיתוג עצמי הוא תהליך מהיר והכישלון טמון ביכולת המשפחה או הקבוצה להסתיר מספיק פרטים על חייהם בכדי להגיע לעולם הוירטואלי. אלפסו נזכר במשפחות מסוימות שהוציאו הון על חוויות ועצמאות רק כדי לגרום לרושם על אחרים.

הרגל שישי: מגורים בשכונה יוקרתית

מגורים בשכונה יוקרתית יכולים להקנות תחושת הצלחה אישית, והחלומות להצליח גם לנשים שצעירות מכל חייהן. נשים רבות נבנות לעיתים קרובות על פער במבנה המגבלות של החברות-מעמד הכנסה ואילו בעלי משכנתאות לא מצליחים לעמוד בהן בכלל. היכולת לא לחיות ברמת חיים גבוהה גורמת לתוצאה חמוצת פנים בהם הצלחות חברתיות אינן משקפות את ההצלחה הכספית של שני בני הזוג. יחד עם זאת רבים משקיעים בשכונה בתנאים יוקרתיים רק כדי להיראות שהם מתקדמים מהשכנות שלהם.

הצורך באישטיטור

התופעה הזו נובעת מהמושג של "האפקט ההילה", כלומר, שאם אנחנו חיים בסביבה יוקרתית, אנשים מניחים שמרבית ההיבטים של חיינו משקפים את אותם ערכים. משפחות כהקדשת מחיר גבוה מעבר לאמצעים האמיתיים שלהן, מרגישות קורבניות לכך שנשענות על הציפיות הפיקטיביות של הסביבה.

התנהגויות רעילות שעדיין מוזכרות לשבח ברוב המשפחות, לפי הפסיכולוגיה

הרגל שביעי: מראות מחוץ ולא ממשות פנימית

ולבסוף, רבים לא שמים לב שהם יכולים להיות בהחלט עשירים, למרות שהמראה שלהם לא מתאר את הערך האמיתי שלהם. עיצוב הבית בגישה האידיאולוגית של תדמית יכולה לעלות מיג تح "שחיתות" במקום להתפשט תחת הנהגה ובחירה מדוקדקת. השקעה מוחשית על מוצרים משית ואחרים בסגנון חדש לחיים לרוב מביאה לתסכול.

חשיבות הבנת המצב הפיננסי

בסופו של דבר, העדפה זו יכולה להוביל לתחושות של כאוס כלכלי שמיד תוקפות לאחר שהשקעה אגרסיבית הכחישה את כוונותיו הפנימיות. ככל שהשקועים במעגל של חובות גוברים, כך עולה הכנה לקדמת המצב הסביר של אושר. לא עלינו להשקיע אושר ברוח החומר, אלא לעורר את העובדה שמשמעות העושר היא תוצר של תודעת הבריאות הנפשית שלנו.

חיים אמתיים.

בתרבות שלנו מתקיימת לחייבת להרגיש ביטחון כלכלי על פני חוויות ובילויים מוגזמים ולא פעם קורה שזו תהפוך לחוויה מלאה בעמדות. החשוב הוא שאותן משפחות באמת ישמרו את השפע בתור מטרת הקיום. אותן משפחות שמבוססות על תוכניות להצלחה כלכלית לא צריכות להעמיס על עצמן את העול שנדרש כדי לייצר רגשות פיקטיביים של עושר.

Photo of author
אני עדינה, עיתונאית בת 47 עם תשוקה עמוקה לפסיכולוגיה וטיפוח קשרים אנושיים יפים. באמצעות עבודתי, אני חוקר את המורכבויות של התנהגות אנושית ומערכות יחסים, במטרה לעורר השראה וליידע את הקהל שלי. ברוכים הבאים לעולם שלי!

4 מחשבות על “הרגלים סמויים שהמשפחות הבינוניות מאמצות כדי להיראות עשירות יותר ממה שהן באמת”

  1. הניתוח על ההרגלים הללו הוא מרתק! במיוחד כאשר מדובר בהשפעה של הוצאות יוקרתיות על מעמדן החברתי, זה מעלה שאלות על האמת מאחורי התדמית.

  2. האם יש הבדל בין המוצרים היוקרתיים לבין מוצרים שאינם יוקרתיים במובן של איכות? נראה שזו שאלה חשובה כשמדובר בהשפעה על תחושת הערך העצמי של המשפחה.

  3. למה לדעתך משפחות בינוניות מרגישות צורך להיראות עשירות על פני להיות אמיתיות לגבי המצב שלהם? אולי אפשר להוסיף דוגמאות להרגלים חיוביים שיכולים לשפר את המצב הכלכלי של המשפחות עצמן?

  4. מעניין לראות כיצד רכישות יוקרתיות משפיעות על מעמדן החברתי של משפחות בינוניות. האם יש הבדל בגישה בין משפחות שונות לתופעה הזו?

סגור לתגובות.

בית » חֲדָשׁוֹת » הרגלים סמויים שהמשפחות הבינוניות מאמצות כדי להיראות עשירות יותר ממה שהן באמת