שיחות בין דורות הופכות לעיתים לקומדיה של טעויות, ובעיקר כאשר הבומרס מבטאים את עצמם בדרכים שגורמות לכולם לעגל עיניים. המשפטים ה'קלאסיים' שהם פולטו משדרים מסר סמוי, ולעיתים אף פוגעים בשיח הפורה. מבט קצר על המשפטים שנשמעים עוד ועוד, ואיך ניתן לשפר את השיח כדי לאפשר הבנה טובה יותר בין הדורות השונים. מי לא נתקע פעם באמירה כגון "כשהייתי בגילך…" שמקפיצה לערך עליונות ידועה?
במאמר זה נעסוק במספר ביטויים אופייניים שגורמים לרבים להרגיש לא נעים, ונעמוד על המשמעות הכמוסה שעומדת מאחוריהם. בנוסף, נדון כיצד ניתן לשדרג את השיח בינהם באמצעות משפטים מוקפים בסקרנות ולא בביקורת. בואו נצלול!
הביטויים שמטרידים את הדורות הצעירים
אחד המשפטים שמטרידים ביותר את הנוער והצעירים הוא "בזמן שלי…" זהו משפט שמעורר תגובות פיזיות מיידיות כמו הוצאת עיניים וסימני חוסר סבלנות. זהו משפט שמוביל להזדקנות השיחה בעקבות חוויות שהיו פעם, אך בעידן הנוכחי נראית לא רלוונטית.
הסבר על הסיבה
האמירה הזו יוצרת תחושת עליונות של הבומרס על פני הדורות הצעירים, ובכך מעכבת השיח. במקום לשתף, המשפט משדר מסר של חוסר הבנה, ואכן, השיחה מתה. חבל, כי יכול להיות שיחה פורה אם במקום זאת נשתף חוויות שימושיות.
דוגמה לשדרוג של המשפט תוכל להיות: "היה קשה לי בזמן שלי. איך זה אצלכם היום?" זו גישה שמזמינה שיח ומאפשרת הקשבה לחוויות הלגיטימיות של הצעירים.
אמירות נוספות שמביאות לעצבנות
משפט נוסף שמטריד הוא "הילדים של היום לא יודעים מה זה לעבוד קשה." כמו בטון של אצבע מאשימה, משפט זה מזמין תחושת חוסר הערכה לעבודה הקשה שנעשית ממש בימים אלו.
כיצד לשדרג את השיח בנושא העבודה
לצעירים יש את הדרך שלהם להתמודדות עם שוק העבודה המודרני, אתגרים ודילמות ייחודיות. המשפט הזה לא מתייחס לכך, אלא נועד להחניק שיחה. אפשר לשאול, "איך העבודה קשה כיום בעיניך?" וכך לפתוח את השיח על אתגריהם האישיים.
הכבוד להיסטוריה והבנת ההווה
המשפט "כשהייתי בגילך כבר היה לי בית” הוא ביטוי שאין לו מקום כיום. הוא מתעלם מהפערים הכלכליים וביטחון כלכלי שגדלו פי כמה בעשורים האחרונים.
החלפת התקשורת עם נרטיב בסיסי
במקום לומר את זה, נוכל להוסיף שאילת מפתחות כלכליים: "מה שיכולת לקנות בזמני לא היה מה שיש כיום. מה אתה חושב שיכול להזרים כספים גם במצבים כאלה?" התמקדות בניהול כלכלה בונה גשרים לעתיד.
גבולות שאסור לחצות אם אתה רוצה חברויות ארוכות טווח, על פי פסיכולוגיה
מה עוד יעזור לבנות גשרים?
"זמן לא נוגע בזה." משנה אבן ההנחות. המשפט הזה מרגיש כה מגביל ומיושן. יש צורך להקשיב ולנסות להבין כיצד ניתן לשפר יחד. תהליך השיחה מצריך יותר מהמון שיפוט ולהוביל לדיון פורה.
לתחקר את הסיבות לתחושה
יש מקום לומר: "בואו נבחן יחד מהם השינויים הסביבתיים שגרמו לכל זה?" כך אנו משנים את המוטיבציה וההבנה אחת של השנייה, ומשתפים ברגשות עם הדורות הקודמים.
כיצד להימנע ליפול למלכודות שפה
כרגע, אנו רואים שהביטויים הנ”ל מרחיקים את היושבים מאותו שולחן, ולאו דווקא מדליקים את הדיון.
הערה נוספת מחממת את הלב היא שכל אחד מהביטויים הללו נושא באיזשהו אופן רעיונות על סודיות מגניבות או התבוננות תמימה על היחסים. אנחנו יכולים ללמוד מניסיון העבר ולקבוע כמויות חדשות להשיח בצורה טובה. כך נוכל לחשוף את האמת שמאחורי השיח ולהתנהל בצורה בבחינת ההצלחה.
שיח בונה הוא שיח שמפרה שדווקא החוויות המתקיימות יניבו את הערך הגדול ביותר מהקשרים שנרקמים כיום.
לקחים שחשוב לזכור
אפשר לבחון את הרגשות שמסתתרים מאחורי כל ביטוי, ולזכור שהרבה פעמים השיחה הבוני מתחילה מהקשרים וההקשבה. שנאה מבוססת אמירות עקרוניות לא עוזרת לאף אחד. אפשר לבקש להבין את התהליך; אין כאן מתכון קבוע, אלא משהו חי ודינמי.
חוויות עדיין מועברות בין הדורות, משאירות את היישום חי ולא מת. שיח פרודוקטיבי, בו אנחנו חילופי רעיונות, רגישויות והתמודדויות יכולה ליישר את הדרך לקשרים טובים בעידן דיגיטלי מתמשך.
כדי לשפר את השיח בין הדורות, האם יש לכם דוגמאות למילים או ביטויים שיכולים להוות גישור טוב יותר? זה יכול לעזור להקל על התקשורת!
ההבנה שמדובר בקומדיה של טעויות בין דורות היא פשוט מעולה! חשוב לשפר את השיח, אבל גם להנות מהסיטואציות המביכות שאנו חווים עם הבומרס.
המאמר מצביע על נקודה חשובה בשיח בין הדורות. שיפור התקשורת יכול בהחלט להתחיל מהבנת המשפטים המוכרים, ואני מסכים שזה יסייע ליצור קשרים יותר חיוביים!
אכן, המשפטים שנשמעים עוד ועוד מבטאים פעמים רבות חוסר הבנה בין הדורות. המאמר מציע גישה חיובית לשיפור השיח, וזה כל כך חשוב לתקשורת בונה!