טיפול בהליכה/ ריצה למעשה משלב את הפעילות הגופנית במהלך הטיפול הפסיכולוגי, כך שההליכה/הריצה במהלך המפגש הטיפולי מהווה כלי נוסף לעבודה הטיפולית.

לעוסקים בפעילות גופנית לא זר הביטוי: "הריצה היא הפסיכולוג הכי טוב שלי". ואכן, ידוע כי ביכולתה של הפעילות הגופנית להשפיע לחיוב על היבטים של דימוי עצמי, דימוי גוף, תחושת מסוגלות, שליטה עצמית, ואפילו אינטראקציה חברתית.

בנוסף, מחקרים רבים מראים כי במצבי קושי מסוימים (דיכאון זו דוגמא נפוצה מאד), שילוב של פעילות גופנית במהלך השבוע, לצד טיפול פסיכולוגי, מניב תוצאות טיפוליות טובות יותר.

השילוב של ריצה וטיפול פסיכולוגי נועד לרתום את התהליכים המשמעותיים שהוזכרו לעיל, המתבצעים בערוצי הגוף, הרגש והמחשבה, לתהליך הטיפולי. האפקט החיובי של ריצה עשוי להוביל לחוויה משמעותית ועמוקה יותר של הטיפול הפסיכולוגי.

יתרה מכך, כאשר הפעילות הגופנית מתבצעת תוך כדי הטיפול הפסיכולוגי, יש ביכולתה להפוך לכלי של ממש בהתערבויות הטיפוליות. שילוב שכזה מוכר בארה"ב כבר משנות ה-70, ופותח לראשונה ע"י הפסיכיאטר תדאוס קוסטרובלה, מחבר הספר: (The Joy of Running  (1975.